"...הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים. שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב. הזורעים בדמעה ברינה יקצורו. הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בוא יבוא ברינה, נושא אלומותיו."
השבוע שוב הגיעה אלינו נשמה מיוסרת. מדובר בסוכן מכירות בחו"ל, של מפעל יצרני בישראל. הסוכן מדווח על פעילותו למנכ"ל המפעל, ומקבל שירותי מחשוב ממחלקת המחשב הארגונית. כמו רוב אנשי המחשוב הותיקים והטובים, המנמ"ר משרת את צרכי הארגון במקצוענות ללא רבב, ומאפשר למשתמשים המקומיים את כל מה שהטכנולוגיה הנפוצה מסוגלת לתת. בכל פעם שסוכן מגיע למפעל, מיד נמסר המחשב הנייד לגיבוי במערכת המרכזית. כלומר, הגיבוי נעשה אחת למספר שבועות! קרה מה שקרה, ובזמן נסיעה אבד לסוכן קובץ חשוב מהמחשב הנייד. סיכום פגישות שהכיל שמות ומספרים, פרטים חשובים שנרשמו תוך מסירתם בע"פ מאנשי מפתח מצד הלקוחות. "זה הרס לי את כל הטיסה חזרה לישראל" - אמר לנו האיש הנחמד. "זה גם הרס לי את כל השבת לאחר מכן, במהלכה נאלצתי לשחזר מזיכרוני את הפרטים לכתיבת הדו"ח." ככל הנראה, המנכ"ל והמנמ"ר לעולם לא שמעו על המקרה. האיש הטוב שלנו, כמו רבים מעמיתיו במשק כולו, הרגיש אשם ואחראי לתוצאות, למרות שבעצם זה קרה בגלל החסר הטכנולוגי. מי שחווה אובדן מידע מסוג זה ממרר את חייו ועובד שעות נוספות, על מנת לתקן את המצב בכוחות עצמו. אילו הייתה זו המדפסת התקולה, הוא היה אולי כותב בעט קליגראפי ולאור הנר את המסמך, בעמל רב לחיקוי הפונט הנפוץ בארגון. והפתרון הרי הוא כל כך פשוט, זול, נוח ובעיקר חוסך את כל הצער ועוגמת הנפש.
אנו מזמינים את אנשי המחשוב בארגונים מכל סדר גודל, החפצים להתנסות בפתרון תקשורת ארגונית מאוחדת (פקסים, דואל, דואר קולי, ועוד) לפנות אלינו בהקדם. בין לקוחתנו למוצרי Tobit נמצאת רשת מלונות בינלאומית, ארגון בריאות ארצי גדול, אחת מחברות הביטוח המובילות, ורבים נוספים. הפשטות בשימוש של David8 המתוחכם, עושה אותו הפתרון המוסדי המועדף בימינו.
כמות המידע שניתן לאחסן בדיסק קשיח נמדדת, בין היתר, בTracks לאינץ', כאשר Track הינה טבעת קוֹנְצֶנְטְרִית על גבי שטח הפלטות בדיסק. כל טראק מחולק לסקטורים, וכאשר אנו שומרים מידע לדיסק, נבנה על גביו אינדקס בו מציין מיקומו (הטראק והסקטור) של כל יחידת מידע. מערכת ההפעלה, מחלקת את סה"כ הסקטורים לקבוצות בנות מספר סקטורים (Clusters) אשר מאפשרות לצמצם את היקף הניהול הדרוש. כאשר יחידת המידע הנכתבת לדיסק גדולה מגודל הקלאסטר נכתב המידע לקלאסטר הבא. כאשר הקלאסט הבא תפוס על ידי קובץ אחר נכתב המידע לקלאסר הבא הפנוי - בכל מקום שהוא בדיסק. זוהי
פרגמנטציה. עת שאנו פוקדים על מערכת ההפעלה לקרוא את אותו הקובץ, עליו לאתר את החלקים השונים בדיסק, והתהליך אורך מספר שניות. ניתן לקצר את זמן החיפוש, כלומר לשפר את הביצועים של המערכת, באמצעות איחוד תקופתי של הפיסות וארגון מחדש את תוכן המידע בדיסק. חברת American Business Research Company מקליפורניה ערכה מחקר אקראי בין 100 חברות קטנות עד גדולות וגילו כי רמת הפרגמנטציה של קובציהן הייתה חמורה. ב-67% מתחנות העבודה NT/Windows 2000 היו קבצים שחולקו לבין 1050 עד 8162 פיסות. אחת מכל ארבעה חברות דיווחה על המצאות של בין 10,000 ל- 51,222 פיסות מקובץ בודד. בכל המקרים, הפרגמנטציה גבתה מחיר כבד בביצועים. על פי (National Software Testing Lab (NSTL בפנסילבניה, פרגמנטציה בדיסק מעטה בין 20 ל-200% את עבודת הדיסק הקשיח.
לווינדווס יש תוכנת שירות המייעלת את עבודת הדיסק ה- Disk Defragmenter. בכדי לגלות את רמת הפרגמנטציה בדיסק שלכם, הקישו:
Start=>Programs=>Accessories=>System Tools=> Disk Defragmenter=> Analyze
תקבלו דיווח (גם גראפי) של ניצול המקום הפנוי בדיסק, ואם תחליטו להפעיל את הכלי, תוכלו לאחד את הפיסות. ה-Disk Defragmenter מזיז את הקבצים שנמצאים בשימוש תדיר יותר לתחילת הדיסק, כדי שיעלו מהר יותר. עבודתה של תוכנה זו יכולה לקחת מספר שעות, ודורשת סגירה של כל האפליקציות. על מנת לבצע דה-פרגמנטציה עם היישום הזה, חשוב שיהיה לפחות 15% מקום חופשי בדיסק - על גביו תתבצע עבודת המיון של פיסות הקבצים.
פגמים
חומר הגלם ותהליך הייצור של מדיה מגנטית הם הוצאות קבועות ליצרן הדיסקים. על מנת לעמוד בתחרות הגוברת ולהוריד מחירים, יצרנים רבים מוציאים מהמפעל מדיה "פגומה" למכירה, ובמקרים שלא ניתן להסתיר זאת, הם גם מציינים את טבעו של הפגם. על גבי תווית במארז הדיסק ניתן היה פעם לראות Bad Track Table , ובה ציון ה-Tracks הפגומים שלא מסוגלים להכיל מידע. מעבר לכך, מחשב עם WinOS מריץ בכל פעם שמדליקים אותו לאחר "נפילה" או כיבוי בלתי תקין, תוכנה בשם ScanDisk. תוכנה זו בודקת את הדיסק הקשיח, וכאשר מוצאת בו שגיאות, מסמנת את הסקטור בו השגיאה כבלתי שמיש, כדי שלא ייכתב מידע נוסף לאותו אזור בדיסק. אפשר גם להריץ ScanDisk מתוך Windows:
Start => Programs => Accessories => System Tools => ScanDisk Type of Test =>Thorough ואז Start כדי להתחיל את הסריקה.
בWindows XP מתייחסים ל-ScanDisk ככלי ל-"error-checking" ומפעילים אותו בדרך הבאה: פותחים My Computer, בוחרים את הדיסק המקומי אשר ברצוננו לבדוק. בתפריט File בוחרים Properties, ובשורה של Tools, תחת Error-checking, פוקדים Check Now. באפשרויות של Check Disk בוחרים “Scan for and attempt recovery of bad sectors”. ההרצה תסתיים תוך מספר דקות בלבד, ומומלץ לבצע אותה כל חודשיים או שלושה. הבדיקה מפיקה דו"ח של מספר וסוג השגיאות שנמצאו, ומסוגלת גם לתקן אחדות מהם. ההרצה הידנית של הדה-פרגמנטציה בכל תחנה אינה ריאלית בעבור ארגון רב משתמשים. שם, כדאי למנהלי הרשתות להשתמש בכלי תוכנה המבצע את הרוטינה באופן עצמאי על פי תזמון מראש.
Soft Errors - בשגיאות הנובעות מאות מגנטי חלש על גבי הדיסק, או מבעיות בפרמוט, ניתן לטפל לעתים על ידי פרמוט מחדש(*) של הדיסק. Hard errors - מצביעים על נזק פיזי של הדיסק, כגון שריטה או בליטה. את אלה לא ניתן לתקן. עדיף להחליף דיסק קשיח עם תקלות רבות מסוג זה. בכלל, פרמוט כללי והתקנה מחדש של מערכת ההפעלה היא פרוצדורה מבורכת כאשר מערכת מחשב הפכה למרובת תקלות, ונגועה מדי (וירוסים, תוכנות ריגול, התקנה והסרה של כל מיני תוכנות, ושגיאות שמסתבכות). כל אלה יכולים להביא את המחשב המהיר ביותר "לזחול". את הפרמוט מחדש יש לתכנן בזהירות, ולהקדיש לו זמן מיוחד. המהדרין מקפידים לבצע פרמוט מחדש לפחות פעם בשנה, על מנת ליהנות ממערכת חלקה וזריזה כל הזמן.
בחזרה ליום אפס
הפרמוט וההתקנה מחדש של מערכת ההפעלה מביא את המערכת בחזרה ליום אפס, היום בו קיבלנו את המחשב ארוז בניילונים שלו. כל מה שאי פעם התקנת ושמרת לדיסק הקשיח יעלם, כולל עדכוני תוכנה. כלומר, חשוב ביותר שכל מה שנרצה בחזרה יהיה מגובה בצד - מסמכים, תמונות, רשימות, ודואר אלקטרוני. אין להניח כי הגיבויים הללו תקינים! חשוב ביותר: לבדוק את תקינות הקבצים המגובים על ידי שחזורם באופן מדגמי למחשב, ופתיחתם לקריאה. המידע המגובה חייב לעבור סריקה מוקדמת לגילוי תוכנות זדוניות כדי להימנע מהדבקה מחדש, בבוא העת, של המערכת המחודשת. במידה ולא שמרנו בהקפדה על תקליטורי ההתקנה של מערכת ההפעלה וכל התוכנות, כמובן שחשוב לגבות גם אותם לפני הפרמוט. אכן, במעבדה לשחזור מידע אנו מסוגלים להחזיר מידע שאבד עקב הפרמוט. אך עדיין, אין הלקוחות מגיעים אלינו לקבל את השירות מתוך בחירה מוקדמת.
בחודשים האחרונים מספרים לנו ללא הרף ובכל דרך אפשרית של SPAM על סגולותיו של מוצר בשם "The Extender" (המיועד כנראה למתיחת אברי גוף גבריים ללא ניתוח). על כן, היה מקום להתלבטות כאשר באנו לבחור שם חדש לתוכנה גאונית שהגו לאחרונה קומץ אנשי צ'יף מבריקים (לא כולנו כאלה, כמובן...)
כמו המוצר הנ"ל, התוכנה עוזרת (ללא ניתוח או התערבות פיזית/פולשנית) להגדיל ללא הגבלה -וכאן צ'יף מובילה- את האיבר הנקרא דיסק קשיח*. (*) תלונות המנמ"ריות ושאר הבנות, תתקבלנה בהבנה.
"Extender או Expander?", שאלנו את עצמנו. "המגדיל", "המרחיב", "המאריך", "המותח", מה נכון? בסוף קראנו לפתרון Disk Extender, למרות שבפתרונות שונים בתחום המחשוב קיימים מודולים הנקראים כך. שלנו -כמו תמיד- שונה. אם תרצו, בעקר יותר פראקטי. הוא נוצר על מנת לפתור בעיה מעשית שונה בתכלית.
המטרה של הפתרון החדש היא לאפשר המשכיות עבודה מול דיסק קיים גם כאשר הוספנו דיסק נוסף למערכת. לדוגמה כאשר מערכת הגיבוי שלנו זקוקה ליותר נפח דיסק בכדי לגבות את המידע ואין לנו רצון להעביר את כל המידע מהדיסק הישן לדיסק החדש.
דוגמה יותר קונבנציונאלית היא שהתחלנו לעבוד המערכת עם דיסק בודד עליו הגדרנו את כל הדרוש והתקננו את כל האפליקציות, לאחר זמן נתמלא הדיסק ועלינו להעביר את כל המסמכים שלנו לדיסק חדש, זה החלק הפשוט, אבל עכשיו עלינו לשנות את כל ההגדרות בכדי שהמערכת תוכל לחזור ולמצוא את הקבצים הללו המיקום החדש.
כאן נכנס ה DE לפעולה. הפתרון מרחיב את תחומי הדיסק הקיים ללא שינוי ההגדרות.
אם ניקח דיסק קשיח קיים בגודל 60GB שנשארו לו 1GB פנויים, נוסיף למערכת דיסק קשיח נוסף (D) בגודל 60GB ונגדיר אותו כאילו הוא המשך של ספריית My Documents. לאחר מכן נעביר אליו 20GB קבצים מתוך My Documents. הנפח הכולל לא ישתנה, הקבצים ימשיכו להראות כאילו הם באותו מקום בכונן C אך פתאום יהיו לנו 20GB פנויים ב C ועוד 40GB פנויים ב D.
הפתרון פותח בכדי לפתור צורך של לקוח שרצה לגבות 1TB נתונים למחשב פשוט עם ארבעה דיסקים IDE בגודל 250GB וללא נוכחות RAID. כלומר, מערכת בעלות מינימאלית עם תשואה מקסימאלית. ניתן כמובן להגיע ל 1.6TB עם ארבעה דיסקים של 400GB. אתם יכולים להבין את פערי העלויות...
פינת הדה-מיסטיפיקציה "Demystification: to remove the mystery surrounding something, for example, by explaining it in simple language"
זו לא הפעם הראשונה שנכתב כאן על אחד המנהגים הנפוצים בין רופאים ומדענים למיניהם. השיטה הספציפית משמשת להרחבת הפער ביניהם -יחידי הסגולה והתגשמות החלום של כל אמא יהודייה- לבין שאר בני התמותה. אכן, מדובר בשימוש בראשי תיבות, קיצורים, וטרמינולוגיה מורכבת מתוך הז'רגון המקצועי. השיטה מצוינת, ונפוצה גם במקצועות אחרים. אם כך, מה הפלא שאנו מוצאים היום -במחוזות הרדודים ביותר של שלולית המחשוב הארצישראלי- שמות גרנדיוזיים לדברים שהיה להם "ככה זקן" בזמן שהמנופפים בהם כעת היו "ככה קטנים"? על הפרק היום, מושגים הקשורים -איך לא- לסוס הטרויאני האחרון, להיט עם השלכות שמאיימות לגבות קורבנות אדם, ועדיין מצליח לגרור אנשים לכנסי חירום למיניהם.
1. Wireless Hacking חדירה מוצלחת לרשת אלחוטית אינה תהליך פשוט של מהלך בודד. לעיתים רחוקות יצליח פורץ להגיע למצב מקוון (online או dial up) עם מחשב מרוחק באמצעות טכניקה בודדת. בד"כ יידרש השילוב של מספר שיטות כדי לעקוף את רובדי ההגנה המפרידים בינו לבין המעמד של גישה ניהולית. הטכניקות הללו אינן שייכות באופן בלעדי לעולם האלחוט. כאשר מסתכלים על הרשת האלחוטית באופן כוללני, מגלים שהיא בסה"כ עוד פרצה הקוראת לגנב. כמו כל רשת אחרת, היא חשופה להנדסת האנוש, אשר בונה דרכים שונות של אינטראקציה בין אישית (בין הפורץ לקורבן). החל מהתחזות בקשר אישי (צ'אטים וכו'), או בהצעה טלפונית של מוצרים/שירותים, בתירוץ של סקר כלשהו, ועוד. אחד היעדים הנפוצים של פורצים הוא להשיג את סיסמתו של משתמש חוקי, ולפעמים זו הדרך היחידה בה יצליח פורץ לעבור את חומות האבטחה הנפוצות. כאשר בארגון קיימות חומות אש (Firewalls), מערכות איתור פריצות, וכו', הפורץ יצטרך "לשאול" חשבון אמיתי פעיל בכדי להשיג גישה לרמה ממנה יצור חשבון חדש לעצמו. רבות הן השיטות להשיג סיסמה או לשאול חשבון חוקי. למשל, בארגונים בהם ישVirtual Private Network-VPN, המאפשרת לעובדים להתחבר מהבית לרשת הארגונית ולהפוך לחלק ממנה, הפורצים יכולים להתחזות כאחד העובדים (או המנהלים!) מול הצוות האחראי למערכות המידע, ולטעון כי אבדו להם נתונים כגון שם המשתמש והסיסמה. משתמשים ביתיים עלולים ליפול קורבן לפניות התחזות לנציגי ספק אינטרנט, למשל.
בריגול החברתי פשוט מתבוננים כדי להשיג מידע. למרות שההנדסה החברתית יכולה לספק מידע חיוני לפורץ, בעסקים קטנים קיימת בד"כ הגנה טובה יותר מפני ההנדסה החברתית: שם רוב האנשים מוכרים אחד לשני. במקרים אלו יעיל יותר הריגול החברתי. הדוגמא הלא-טכנית הנפוצה ביותר היא ההצצה ללקוח השולף כספים מעמדת בנק אוטומטית, ומקיש את קוד הזיהוי שלו מבלי לדאוג למצטופפים סביבו. במישור הטכני, עמיתים מקישים את הסיסמאות שלהם בסביבה המשרדית הפתוחה, או מדביקים אותן על פתקים סביב העמדה, מתחת למקלדת, או במגירות לא רחוקות משם. המגרסה היא החבר הטוב ביותר של אבטחת המידע המודפס. הזבל שנאסף ממשרדים ומחברות הוא מכרה הזהב של מרגלים ופורצים.בפח האשפה הארגוניאפשר למצואתקליטורים ישנים, מסמכים, דיסקים ישנים או תקולים, וגם... את הפתקים המפורסמים עם הסיסמאות, (שנזרקו לאשפה לאחר שמנהל אבטחת המידע עמד על נהלים תקינים והורה להשמיד אותם!) במקרים רבים ניתן להתקין דיסק ישן על גבי מחשב אחר, או לתקן תקלה על מנת לסרוק את התוכן, "לחפור" דרכו עם כלים פורנזיים פשוטים, ואף להשתמש בשירותים של מעבדות פורנזיות חסרות מצפון.
בארגז הכלים של הפורצים, ה-Sniffers - רחרחנים - הם מן הכלים החשובים ביותר לאיסוף מידע. מדובר במכשירים או תוכנות המנטרים את כל המידע העובר דרך רשת המחשוב. מטרתם "לרחְרּחַ" את המידע העובר ולקבוע את טבעו, מקורו ויעדו בתעבורה. רחרחנים יכולים לסנן סוגים מסוימים של מידע, ללכוד סיסמאות, ועוד. גם תוכנת ה-Carnivore המפורסמת של ה-FBI היא רחרחן בעל יכולת לבנות מחדש קבצים שנשלחו באמצעות רשת. הסניפר קולט פרטים כגון ארכיטקטורת הרשת, כתובות IP, ותוכן החבילות בתעבורת הרשת. הסניפר מספק לפורץ את רוב המידע הדרוש להשתלטות על רשת. לא נכנס כאן לדרכי הפעולה וההפעלה של הסניפרים, רק נחזור לנושא בכותרת ונאמר כי ניתן להשתמש בסניפרים ברשתות אלחוטיות. הצבת רשת אלחוטית ב- LAN ארגוני היא פרצה שקוראת לגנב בצעקות רמות. הפעלת סניפר לקליטת מידע מרשת זו אינה שונה במהותה מן הכלים בהם משתמשים עיתונאים כדי לקלוט שידורי רדיו של המשטרה, למשל. מידע שנשלח במלל פשוט, ללא הצפנה, לאוויר החופשי - נתפס כחופשי. קיימות מספר דרכים לגלות סניפר - הפשוטה מכולן היא בדיקה פיזית של כל המחשבים המקומיים כדי למצוא מכשירים או תוכנות רחרחניות. זה בעצם מה שנעשה בישראל מאז פרסום הגילוי של הסוס הטרויאני בשבוע שעבר. כמו כן, קיימות תוכנות גילוי הסורקות רשתות בחיפוש אחר רחרחנים. תוכנות אלו משתמשות בהיבטים שונים של ה-DNS ושל מרכיבי ה-TCP/IP ברשתות כדי לגלות גורמים העוסקים בלכידת פאקטים העוברים ברשת. משתמשים ביתיים בד"כ לא ישקיעו בפתרונות מסוג זה, ועל כן מומלצת להם הצפנת החומר החסוי שהם מעבירים. למרות שיש לרשתות האלחוטיות אפשרות להצפנה המובנית בתוכנה שלהן(*), לא כולם מודעים לכך או משתמשים בה.
(*) ראו את המאמר של George Ou מחודש מרץ האחרון. "למה" הוא שואל "אף אחד לא תובע את תעשיית ה-LAN האלחוטית?", ולגבי הפגמים במערכות ההצפנה שלהם: "זה כאילו יצרן מכוניות ימכור דגם 2005 ללא נעילת דלתות, חגורות בטיחות ובלמים anti-lock"
במהדורות הבאות נשתדל להביא לדה-מיסטיפיקציה של המושגים: 2. Buffer Overflow Attacking 3. Password Attacking
אהבנו אהבנו את המכתב מסבא אחד לסבא אחר בנושא פיירוולים, שפורסם ב-Cnet
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא ממש אוהב שחוסמים לי ערוצי טלוויזיה אותם אני אמור לקבל במסגרת התשלום הקבוע שלי לחברת הכבלים. אני יוצא מדעתי כשחברה פרטית כופה על הכבלים חסימת תחנות רק מפני שהם רכשו זכויות על משחק כדורגל. עצם החסימה היא פגיעה בשירות עליו אני משלם. גם הרעיון שמישהו קונה זכויות משחק כדורגל של נבחרת ישראל על מנת להכריח אותי לשלם עוד סכום כסף מעצבן אותי. כך נתבשרתי שמשחקי הגביע העולמי בכדורגל נרכשו ע"י חברה פרטית ואני אמור לשלם כסף על הצפייה. העובדה שעוד 5-7 תחנות ישדרו את המשחקים לא ממש משנה משהו שכן הנבלות חוסמים את הערוצים הללו כדי לא לפגוע בהכנסות החברה הפרטית וזה פשע. מדוע אנחנו, הצופים, חשובים פחות מחברה פרטית? גם אנחנו שילמנו מראש על משהו ובמקום לספק לנו את הסחורה, ולא על תנאי, המערכת מגבה חברה פרטית שרוצה לעשות כסף? הבעיה היא שאין למי לפנות, כל הפניות לבתי המשפט נפלו על אוזניים ערלות, שכן בתי המשפט מיצגים יותר את הכסף מאשר את האזרח. לא כל כך קשה להגיע למסקנה זו נוכח כל התביעות הייצוגיות שלא אושרו.
ביום שבת התכוננתי לצפות במשחק של נבחרת איטליה בנורבגיה בערוץ ה- Rai 1, אלא שבזמן המשחק הערוץ היה משותק ובמקום המשחק קיבלתי מסך ירוק. במקרים אחרים מראים את המשחק אך משבשים אותו על מנת שאי אפשר יהיה לצפות בו.
לא כל כך איכפת לי מי אשם ולמה, אני רוצה לראות ערוץ טלוויזיה שנכלל בחבילת הערוצים עליה אני משלם במלואו. ללא סייגים, אילוצים ושאר ירקות.
התקף העצבים של יום שבת, הביא אותי לרעיון ישן שהעליתי לפני כ- 7 שנים. טלוויזיה גלובלית של האדם הפשוט. הקונספציה כל כך פשוטה וכל כך אפשרית אבל גם לא כל כך חוקית.
יושב לו אחי הצעיר בארה"ב ורוצה לצפות בגמר גביע אירופה, משחק המשודר בישראל ולא משודר בארה"ב. אין בעיה: מחברים את הטלוויזיה של כרטיס לכידה המחובר למחשב המקושר לאינטרנט ומשדרים חי. לא מדובר רק באירועי ספורט, אלא כל דבר אחר. הרעיון הוא להפוך את הטלוויזיה למשהו גלובלי לחלוטין. ואפילו יותר מכך. נוכחת באירוע כלשהו, הייתה עימך מצלמה דיגיטאלית, צילמת קטע וידאו. שלח אותו והוא יוצג יחד עם פיקנטריה מכל העולם.
כאן קיימות מספר בעיות. הראשונה במעלה היא זכויות היוצרים: כעיקרון אני מקבל את זכויותיהם של היוצרים. אבל מתנגד קשות לחסימת ערוצים שלמים רק כדי למנוע גניבת זכויות יוצרים. אני משוכנע שאפשר לשלם על זכויות היוצרים בהתאם לצפייה שבעצמה תביא הכנסות מפרסום וכשיש לך טלוויזיה עם 800 מיליון צופים מספר הצופים גדל בהכרח. בעיה מספר שתיים היא טכנית, רוחב הפס המסופק לצורך ערוץ הנתונים העולה (Uplink) מזערי לעומת הערוץ היורד (Downlink) ועל מנת לשדר חי למספר רב של צופים אנו זקוקים לשרת מפיץ (Distributing Server) שרת שתפקידו לקחת זרם וידאו אחד ולרבב אותו (Multiplexer) על מנת לאפשר למספר רב של אנשים לצפות בו. גם כאן מדובר בהוצאה לא קטנה אבל ניתן לכסות אותה מההכנסות.
טלוויזיה גלובלית מסוג זה תאפשר לאנשים שאין להם גישה לעיתונות, אבל יש להם מה לומר וכדאי לשמוע אותו, את היכולת להציג. גם הם יוכלו ליהנות מזכויות יוצרים בהתאם להכנסות. אחרי הכול, על האינטרנט הכול ניתן למדידה בקלות רבה יותר.
תארו לעצמכם, מגוון בלתי מוגבל של תכניות, אירועי ספורט ותרבות, סיפורים וחדשות מכל העולם, מתי שתרצו, היכן שתרצו והמחיר משולם על ידי המפרסם, בדיוק כמו בכל ערוץ טלוויזיה. שלא לדבר על העובדה שכל אחד יוכל לעשות טלוויזיה.
לפני הרבה שנים הייתי הראשון ששידר אירוע ספורט לאינטרנט, באישור הקבוצה המשחקת וערוץ 5 ששידר חי. התגובה הייתה מדהימה יחסית לפרסום הדהוי. 3000 איש נכנסו לשידור בשנייה אחת, מה שגרם לקריסות לא מעטות של השרת המפיץ בארה"ב, כל זאת הרבה לפני ימי הפס הרחב.
יש ביקוש, אבל למה אין היצע ?
הכתבות האחרונות שלי היו בגדר "אמרתי לכם.." ותאמינו לי שזה עצבן גם אותי. אבל היה מי שהחליט לקחת את הנושא קצת קדימה ושלח לנו את מכתב הבא:
"שלום עמית, ראיתי היום את החולצה שלך בניוזלטר של צ'יף. עיצבתי אחת אמיתית, שמתי בחנות שלי ונתתי לך קרדיט. תודה ובהצלחה, חנן כהן -------- והאמת והשלום אהבו"
"והאמת והשלום אהבו"?
במגזין החודשי של ה"דה מרקר" הופיע מדור המתאר איך בכל זאת ניתן לגייס כסף מקרן הון סיכון. תמצית דבריו: תשקר, תמציא, תשתמש במילים מפוצצות, בטכנולוגיה בלתי ניתנת לבדיקה, וכן הלאה... אני יודע היטב שמדובר במדור סאטירי, העניין הוא שזה לא ממש מצחיק כי הכול נכון!
יש לכם 8 דקות להפסקה? הכינו לכם כוס שתייה, הדליקו רמקולים, ושבו לכם לדמיין מה יהיה על המדיה (העיתונות) בעוד מספר שנים. מבט קודר ב-Museum of Media History העתידני. מדע בדיוני או צפי ודאי? http://www.broom.org/epic
"Tell me and I forget. Show me and I remember. Involve me, and I understand."
יש המכנים את זה קדמה, אחרים התמכרות. קשה להסתובב בחוץ מבלי לראות מישהו פותח טלפון נייד או PDA כדי לעבור על הדואל הנכנס. יתכן ואחדים מחכים למסרים חשובים הקשורים לעבודתם, אחרים לעדכון חיי החברה שלהם. העלייה בשימוש במכשירים ניידים אלחוטיים הופך את התהליך לקל מתמיד. קשה לומר אם תשומת לב תדירה לדואל באמת נחשבת התמכרות. על פי עבודה משותפת של America Online Inc.ושל ה-Opinion Research Corp, קריאה ותחזוקת הדואל הינה רוטינה שנפוצה היום בדיוק כמו צחצוח שיניים. הסקר כלל 4,012 מבוגרים המתגוררים בערים גדולות, וגילה כי אנשים מבלים כשעה ליום עם הדואל, וסומכים עליו למטרות תקשורת בדיוק כמו על הטלפון. ל-77% מן הנשאלים היה יותר מחשבון דואל אחד. %41 אמרו שהם בודקים את הדואל שלהם דבר ראשון על הבוקר %40 אמרו כי הם בדקו את הדואל שלהם באמצע הלילה. יותר מרבע אמרו כי לא נתנו ליותר מיומיים-שלושה לעבור מבלי לבדוק את הדואל. בסקר אחר של ה- Clear Context Corp התקבלו תוצאות דומות. רוב הנשאלים משקיעים כשעה או שעתיים ליום בדואל, ורובם בודקים מסרים על גבי מכשיר נייד. Robert Reiner מ-Behavioral Associates אומר שקשה להצביע על מה שעושה את האנשים מכורים לאינטרנט או לדואל. תחילה, זה יכול למשוך אותם מפני שזה מאפשר לאנשים להפוך למה שהם רוצים להיות. ואם מישהו מוצא עצמו בודק דואל כל הזמן, זה יכול גם להיות סימן לבעיה גדולה יותר -כמו למשל, שהם מכורים לעבודה. תוצאות של סקרים אחרים מצאו כי 61% מן המשתתפים בודקים דואל במקום העבודה. חמישית מכל המשתתפים אמרו שהם מרגישים אשמים מפני שהם בודקים דואל אישי במקום העבודה, וביניהם נשים הביעו כפליים רגשי אשמה שנבעו ממשלוח דואל אישי ממקום העבודה. אפילו בזמן חופשה לרובנו קשה להיפרד מן הדואל. 6 מתוך 10 משתמשי דואל אומרים כי הם בודקים דואל בזמן חופשה, למרות שלרוב הם עושים זאת למטרות חברתיות. באותה קבוצה, יותר מחצי אמרו כי חשוב שתהיה להם גישה לחשבונות דואל בזמנם הפנוי. AOL מציע את העצות הבאות לאלה המרגישים כי מנהגי הדואל שלהם הופכים למעט כפייתיים: * קבע לך עֹצֶר וירטואלי, למשל: לא להתעסק עם הדואל אחרי השעה 22:00 * כבה את המכשירים בזמן הארוחות והפגישות * סרב לקבל מסרי דואל משכנים: אם הנך יושב לצד עמית, אל תשלח לו מסרי דואל, והעדף לדבר איתו פנים אל פנים. * השב רק אם חייבים. מסרים כגון "תודה!" או "גדול!" רק מציפים תיבת דואל נכנס של מישהו אחר * אל תשלח עותקים למספר גדול של נמנים * הגבל ל-10 דקות את זמן ההתעסקות עם הדואל במהלך חופשה * קבע לך יום אחד בשבוע כיום ללא דואל.
"Crash programs fail because they are based on theory that, with nine women pregnant, you can get a baby in a month."
Werner von Braun.
ארגנטינאים / ARGENTI-naim
לאחר האזכור של הספר "פלאטרו ואני" לצד כתבתנו בשבוע שעבר, הגיבו ובירכו הרבה ישראלים
ממוצא ארגנטינאי. קולות מן הקהילה מספרים כי ב-9 ביולי הקרוב (יום העצמאות של ארגנטינה) יפתח רשמית פורטל חדש
המיועד בעיקר לעולים מן "החרוט הדרומי", בכתובת www.argentina.co.il. עד אז, הוא פתוח להצעות, הערות, ותיקונים.
בקיבוץ משמר הנגב יש פינת חי לתפארת. אולי זו הסיבה שפותרים שם כל בעיה באותה השיטה הנהוגה בלול ובאורווה... שימו לב להלצה:
הוראות הסרת סוס טרויאני מהמחשב
"בעקבות בקשות רבות מהחברים, אני מוצא לנכון לשלוח הנחיות פשוטות לאיתור הסוס הטרויאני המרגל מהמחשב: * התחל את המחשב מחדש * סגור את החלון, הדלת, או כל רעש רקע אחר * התקרב למחשב, והאזן מקרוב לרחשים הבוקעים ממנו * במידה והינך שומע סוס צוהל בטרויאנית, אכן נדבקת גם אתה. להסרת הסוס הטרויאני: * פתח את דלת כונן ה CD-ROM/DVD * פזר חציר בנדיבות ליד דלת הכונן * המתן בדריכות כאשר בידך הימנית מקל גדול \ אלת בייסבול * הכה בחוזקה בראשו של הסוס כאשר הוא מציץ מכונן ה CDROM. שים לב - מכה חלשה לא תהרוג \ תעלף אותו ותאפשר לו לברוח חזרה פנימה. בנוסף הסוס הטרויאני הינו חיה אינטליגנטית ולא ייפול שוב בתרגיל החציר * במידה והוא ברח חזרה פנימה תזדקק למשהו בעל יותר עוצמה - ממליץ לפנות לרב כדורי\באבא סאלי, ע"מ לקבל "קמע נגד סוסים טרוייאנים ו\או תיקנים גדולים מאוד" במידה וכל זה לא הצליח, כנראה שבידך (ליתר דיוק במחשבך) סוס מתוחכם במיוחד ולמוד קרבות. מומלץ לקרוא למכבי אש ע"מ שיביאו סולם, או לחילופין להזמין את רני רהב ולבקשו להתפשט, דבר אשר לא יעזור נגד הסוס אבל בטוח יגרום לך להבין שבחיים הכול יחסי."
לאורלי, שוב תודה!
שלוימה הביא את ילדו הקטן בפעם הראשונה לבית הכנסת. הקשיב הילד לתפילות, ושם לב שאחרי כל קטע נאמר "אמן". משך הבן מציציות האב ושאל: "אבא, אמן... זה כאילו Enter?
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
